הספרים הטובים ביותר (שקראתי) של החצי השני של 2016

ביולי העליתי לכאן פוסט על חמשת הספרים הטובים ביותר שקראתי מבין אלה שיצאו לאור בחצי הראשון של 2016. עכשיו, עם תום השנה, מגיע תורו של החצי השני. מכיוון שיש לי עוד זמן עד שאני צריך למלא את טופס פרס ההוגו שלי, אחכה עם השלב שבו אצטרך לשלב בין שתי הרשימות לחמישיה מובילה אחת. מה עוד שיש עוד שניים-שלושה ספרים מהשנה שאני חושב שיש להם סיכוי להיכנס לרשימה שעוד לא קראתי. 

False Hearts מאת לורה לאם

תאריך יציאה: 16 ביוני 2016 (כן, טכנית הוא יצא בחצי הראשון, אבל קראתי אותו בחצי השני)

סמים שמשפיעים על חלומות, שתי תאומות סיאמיות שהופרדו לאחר שנמלטו יחדיו מכת אנטי מדעית (הראשונה משתי כתות אנטי מדעיות ברשימה הזאת, למרבה הפליאה) ותעלומת רצח. הספר תואר כ"אורפן בלאק פוגשת את אינספשן" וזה מעביר במעורפל את התחושה, כשתאומה אחת צריכה להתחזות לשניה כדי לעזור למשטרה לפענח תעלומת רצח שהשניה חשודה בו, וחלק משמעותי מהספר מתרחש בחלומות. אבל זה גם לא עושה עם הספר צדק. הוא מאד ייחודי ועומד בפני עצמו, כספר מדע בדיוני מצוין ומקורי.

The Obelisk Gate מאת נ"ק ג'מיסין 

תאריך יציאה: 16 באוגוסט 2016

ההמשך ל-The Fifth Season הנהדר מהשנה שעברה ממשיך לבסס את נורה ג'מיסין כיוצרת החשובה ביותר שפועלת כיום בפנטסיה. TOG פחות מטלטל מקודמו, שקט יותר, אבל זה לא הופך אותו לספר חלש יותר. כלל וכלל לא. הספר מתמודד עם בעיית היותו ספר שני בטרילוגיה באופן מוצלח, ומרחיב את היריעה ואת העולם. ויותר מזה לא אומר, כי יכול להיות שקוראים את הרשומה הזאת אנשים שעוד לא קראו את TFS (שיראה אור בהוצאת גרף בהמשך השנה) וכמעט כל דבר שאומר על המשכו יהיה ספוילר. ספר חובה. 

Cloudbound מאת פראן ויילד

תאריך יציאה: 27 בספטמבר 2016

אני קצת מרמה כאן, כי זה ספר שעוד לא סיימתי לקרוא. יש בו פוליטיקאי מניפולטיבי ותככן וזה היה קצת טריגרי בשבילי כשהתחלתי לקרוא. אבל חזרתי אליו בימים האחרונים, והוא מעולה. ויילד פרצה לחיינו בשנה שעברה עם Updraft, שזכה בפרס אנדרה נורטון (הנביולה לספרות נוער), וספר ההמשך כולל ומרחיב את בניית העולם המדהימה שהפכה את קודמו לספר מוצלח ומצליח כל כך. עולם העצמות, שבו האנשים גרים במגדלי עצם חיה שמתרוממים עוד ועוד כדי להתרחק מהקרקע והעננים (משהו רע קרה שם למטה, ואני חושב שנגלה על זה קצת יותר בספר הזה), הוא פשוט אחד הדברים המוצלחים ביותר שהגיעו לז'אנר בשנים האחרונות. 

The Starlit Wood בעריכת דומיניק פריזיאן ונאוה וולף

תאריך יציאה: 18 באוקטובר 2016

כן, אני שוב מרמה, והפעם עם אנתולוגיה, אבל זה לא טופס ההוגו שלי וממילא בחצי הראשון שמתי נובלה בתור אחד הספרים הטובים שיצאו (Every Heart a Doorway של שונן מגווייר). האנתולוגיה הזאת לוקחת את הקונספט המעט שחוק של סיפור מחדש של מעשיות והולכת איתו עד הסוף, ועד הולכת עוד קצת. רשימת הכותבים היא תמונת מצב לא רעה בכלל של מה שחדש ומעניין בספרות הז'אנר (וכוללת את מקס גלדסטון ונעמי נוביק, כך שברור שהטעם של וולף ופריזיאן משובח), והסיפורים עצמם... וואו. אין סיפור בינוני בספר הזה. יש סיפורים שפחות התחברתי אליהם, אבל אלה היו סיפורים טובים מאד שפחות התחברתי אליהם. והסיפורים שאהבתי, כמו Spinning Silver של נוביק, פשוט נהדרים. 

After Atlas מאת אמה ניומן

תאריך יציאה: 8 בנובמבר 2016

זה, בערך, המשך ל-Planetfall המעולה של ניומן מהשנה שעברה. למה בערך? כי פלאנטפול התרחש במושבה אנושית בחלל, והספר הזה מתרחש בעולם שלנו, שהמתיישבים הותירו מאחור, עשרות שנים לאחר שהם המריאו. גיבורנו הוא שוטר, בן של אחת מחברות הצוות של המשלחת ההיא שיצאה והותירה מאחור אותו ואת אביו, ולשעבר חבר בכת אנטי טכנולוגית (אמרתי שהמוטיב הזה יחזור, נכון?) ממנה ברח. כאשר מייסד הכת נרצח, הוא צריך לחקור את הרצח, חקירה סבוכה פוליטית שמתרחשת בצל העובדה שקפסולה חתומה שהותירה מנהיגת ספינת החלל עומדת להיפתח עוד כמה ימים. היו אנשים שלא אהבו את הסוף של הספר הקודם, ומצאו אותו מעורפל ומבולגן. זה לא המצב כאן. הסוף של הספר הזה הוא פטיש בראש.